מאז ועד היום – כותבים ומלחינים

כבר הרבה זמן שכולנו תוהים מה יעלה בגורלה של המוסיקה שלנו,עד לאן הטקסטים יכולים להיות פשטנים וחסרי משמעות. בשבת האחרונה יצאה כתבה (שלפי דעתי לא משקפת כלום) ב"ידיעות אחרונות" על מצב הזמרים בארץ,ואף אחת היחצניות הגיבה עליה בפייסבוק,ובחלק מהתגובה היא טענה שהזמרים היום "מתקדמים" יותר והם כותבים לעצמם את השירים לעומת הזמרים של פעם שהיו מחפשים מי שיכתוב להם.גם עומר אדם בריאיון לא מזמן אמר שהוא אינו מרגיש מחובר למוסיקה שהוא עושה.

לפי דעתי כאן צריכה להידלק לכולנו נורה,בעבר זמר היה שר,ואחרים היו דואגים לכתוב ולהלחין,אנשים שקצת יותר מקצועיים,אנשים שעברו דברים בחיים,איך ילד שלא עבר כלום בחיים יכול לכתוב דברים עמוקים שבאמת יכנסו בפנים ויגעו בנשמה?
במבט חטוף על הטקסטים בעשור האחרון אפשר לראות שכולם כמעט כתובים אותו הדבר,היום מחפשים רק את הגימיק הבא שיכניס כסף מהר ובעודם סופרים את הקופה כבר חושבים על "המכה" הבאה.
לעומת זאת בתקופה קצת יותר יפה,זמר היה מחפש ומעיין בטקסטים,כל טקסט היה פוגע במדויק,לוקח כל אחד ואחד מאתנו לטייל הרחק בדמיון,הלחנים היו מורכבים מהרמוניות שעד היום מפליאים אותי,

אני לא טוען שאין היום כותבים/מלחינים טובים,ואני לא אומר שזמרים לא צריכים לכתוב וליצור אחרת לא היינו שומעים יצירות גדולות,אבל כמו תבשיל הכל צריך להיות במינון הנכון,לא כולם התברכו ביצירה שתשאיר חותם לאורך זמן,ואם חשבתם שאין יוצרים טובים היום,הנה לכם כמה דוגמאות לכותבים/מלחינים שאשמח לראות ולשמוע עוד יצירות שלהם.

דודו מתנה – אולי השם מוכר לכם ואולי לא,אך הבחור אחראי על יצירות רבות שמנעימות לכולנו את הזמן,ובחירת הטקסט שלו וההתאמה לזמר הנכון היא מלאכה מאוד חשובה ודודו עושה אותה כראוי,באמתחתו שירים מגוונים ואם נסתכל רק על השנים האחרונות :בחודשים האחרונים שלום קדושים – "לא הכל ורוד" , באלבום הקודם של אייל גולן – "העץ שבגן", ולפי דעתי גדול השירים שלו היישר מאלבומו הקודם של ישי לוי – "הזונה מרחוב הש'ך",שיר עם מסר ענק ולכל שורה בשיר יש תרגום ישיר למציאות אז עצרו הכל,גשו לשיר ותתחילו לפענח את הנסתר מן העין.

יוני יעיש – כבר נאמר עליו ע"י אביהו מדינה שיוני

"הוא כותב פנומנלי, מלחין נהדר, וגם זמר טוב. אם הייתי צריך לבחור את האמן החדש הכי איכותי במוסיקה הישראלית, הייתי בוחר בו".

יוני שכתב למס' זמרים בז'אנר ובניהם,ישי לוי,מרגלית צנעני,אייל גולן שלומי שבת ועומר אדם,עמל במרץ רב על אלבום שני,שיכלול בתוכו סגנונות רבים ומגוונים עם טקסטים גבוהים ולחנים קלילים יותר ופחות מצליח להפתיע כל פעם מחדש את הקהל שלו ולהשאיר אותו מגורה לעוד.
יש שיגידו שהוא לא מבין לאן המוסיקה בארץ מנשבת,יש שיגידו שהוא חיקוי של עמיר בניון,ליוני זה לא מפריע,הוא דוגל באיכות שלו ובכל טקסט הוא שופך את האישיות שלו ואת סיפור חייו אל הדף.לגבי ההשוואה לעמיר בניון,הקשיבו היטב ותראו שיש הבדלים,אך במקום לרוץ ולצאת בהצהרות,שבו בנוחות על הכיסא ותהנו משני יוצרים ענקיים שנמצאים איתנו .

עדן חלף – זכרו את השם כי אני סימנתי אותו,יוצר צעיר ומבטיח מקרית עקרון, נכון לעכשיו כתב שני שירים,הראשון לאחיו עידו חלף – "לפני שאת הולכת" והשני כתב והלחין לדודו אהרון – "יכול ללכת".
מאז פנו לעדן אין ספור זמרים,מתחילים ותיקים כאחד על מנת שיכתוב להם,אך הוא לא מיהר והחליט שאל לו לקפוץ מעל הפופיק,ההפך הוא בחר לכתוב לאט ולברור את הטקסטים ואת הזמרים שישירו אותם,ולאחר שיחה קצרה איתו בסוף השבוע האחרון צפויות לנו עוד הרבה הפתעות טובות ומגוונות,אז כמו שאמרתי כבר,הבחור מסומן כהבטחה כל שנשאר הוא רק לעקוב מקרוב.

בואו נקווה רק שמהירידה הזו נוכל רק לעלות ולהתפתח,ואל לנו לשכוח שאנחנו בסופו של דבר הקהל והכח בידינו מה שנדרוש זה מה שנקבל…אז חברים ספרו לי מה באמת אתם רוצים? השמיעו את קולכם.

מאת גיא יוסף לוי  ·  9 בספטמבר 2014

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פאנל משתמש

אתה לא מחובר.


קטגוריות

סקר

באיזה מדור הייתם רוצים יותר כתבות באתר?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

תגובות אחרונות