דעה: אליאור יעיש – "זאת את"

ביום שני האחרון יצא סינגל נוסף לזמר הצעיר אליאור יעיש. עקבתי אחרי הביקורות ברשת גם בנוגע לסינגל הזה וגם בשירים הקודמים, ובכל פעם אני תופס את הראש ולא מבין את הביקורות הנוקבות ששוחטות את הבחור. לפי דעתי הן מגיעות או מבורות או מכך שאנשים התרגלו לחומה מסוימת במוסיקה בארץ ומפחדים לחצות לעבר השני.

בכל השירים של אליאור יש תחכום נפלא המשלב סגנונות שונים של מוסיקה, ים תיכוני שספג בבית הוריו ועד לסגנונות תבל: פופ, R&B, רוק וכו' (תעקבו אחרי ביצועים שעולים ברשת). בנוסף, יש טקסטים פשוטים שכל אחד יתחבר אליהם, וסבוכים שרק חדי ההבחנה ימצאו שם את האמת שנמצאת בשיר ויאמצו אותו לחיקם.

באחת מן הביקורות כתבו שהדבר שקלקל את השיר הוא העניין התחבירי, ואני מצטט :

"הבתים ארוכים מידי, וריבוי הפעלים בשיר זה אחר זה ללא הפסקת שירה בתוך הבית…".

האם אנחנו בורים בכדי שימצאו פעלים רבים בשיר? האם אנחנו זקוקים רק לשירים קצרים וקולעים ועם הפסקות בכדי שיהיה לנו זמן לעכל אותם? התשובה לכך היא לא! וזו הסיבה שאני אוהב ומעריך את הדרך של אליאור, הוא לא מתייחס לביקורות ולא נותן שישבצו אותו למסגרת כזו או אחרת. במילים אחרות : הוא שובר את כל המוסכמות!

השיר "זאת את" השלישי במספר בניגוד לקודמיו הוא בלדה שחושפת פן חשוף ורגיש, השילוב של הקול העוצמתי ומלא ברגש עם טכניקת שירה נפלאה, לצד עיבוד גאוני של צפריר יפרח שעוטף את אליאור בהרמוניה קטנה אך ענקית שמציבה את אליאור בפרונט, פשוט מושך אותך לשיר ולהאזין לו שוב ושוב, ולהתחבר לזיכרון של אהבה נכזבת מן העבר.

האזינו לאליאור יעיש – "זאת את"

מאת גיא יוסף לוי  ·  25 בפברואר 2015

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פאנל משתמש

אתה לא מחובר.


קטגוריות

סקר

באיזה מדור הייתם רוצים יותר כתבות באתר?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

תגובות אחרונות